שטח A, שטח B ושטח C

שטח B

שטח B הוא כ-22% משטחי יהודה והשומרון. באזור זה הרשות הפלסטינית אחראית על הביטחון האזרחי, ולישראל יש הסמכות על האחריות הביטחונית והצבאית. מדובר בעיקר באזורים כפריים ובישובים פלסטיניים קטנים יותר, וגם בכמה שמורות טבע ומרכזי מבקרים בצפון. בשטחים אלו נמצאים 440 ישובים פלסטיניים. החלוקה בשטח B משקפת את הניסיון ליצור שיתוף פעולה ביטחוני בין הצדדים, וכמובן הרצון של ישראל לשמור על השליטה באזוריה עם מתן מרווח מחייה לאוכלוסייה הפלסטינית. העניין יוצר מתיחויות ואתגרים לפעילות התקינה באזור.

כניסת ישראלים לשטח B

כניסת ישראלים לשטח B מותרת בהתאם להסדרים ביטחוניים בין הצדדים. בדרך כלל ישראלים רשאים להיכנס לאזורים בשטח B, ואינם נדרשים לתאם זאת מראש עם הרשות הפלסטינית, ולכן אפשר לנסוע על צירים באזור. עם זאת, הכניסה ללא תיאום מראש עלולה להיות מסוכנת ולהסתכם בסכנות ביטחוניות, וצה"ל לא ממליץ על כניסה לאזורי שטח B. מגבלות הכניסה לשטח B משקפות את המאמץ לשמור על הביטחון באזור, תוך שמירה על האחריות הביטחונית של ישראל. עם זאת, הדבר מגביל את חופש התנועה של ישראלים ופלסטינים באזור זה.

שטח C

שטח C הוא כ-60% משטחי יהודה והשומרון. בעבר גם רצועת עזה הייתה שייכת לאזור זה עד שפונתה בשנת 2005 בעקבות תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף. באזור זה ישראל היא בעלת האחריות הביטחונית והאזרחית המלאה, ומתגוררים בו קרוב לחצי מיליון יהודים בהתנחלויות, ביישובים ובמאחזים לצד יישובים פלסטיניים ובסיסים ושטחי אש של צה"ל. בשטח C נמצאים רוב ההתנחלויות הישראליות, שטחים חקלאיים, שמורות טבע, מעיינות בשומרון ואזורים מדבריים. העובדה שישראל שומרת על השליטה הביטחונית והאזרחית בשטח C הופכת אזור זה למוקד של מתיחות ומחלוקות תמידית בין ישראל לפלסטינים. עם זאת קיימים עסקים ביהודה ושומרון ותיירות ביהודה ושומרון המאורגנת ומבוצעת בהתאם להסדרי הביטחון באזור. הפלסטינים דורשים להעביר את השליטה על שטח C לידי הרשות הפלסטינית, אך ישראל מבקשת להחזיק בו תחת שליטתה. הסוגייה של שטח C היא אחת המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר הצדדים חלוקים בדעותיהם על עתידו. הפתרון לחלוקה זו עדיין נמצא במשא ומתן בין הצדדים כבר שנים, וכל פעולה ביטחונית משנה את סדרי היום וההחלטות בנוגע לנושא. על פי הסכמי אוסלו, אם בשטח A השליטה הביטחונית והאזרחית היא של הרשות הפלסטינית, בשטח B השליטה הביטחונית היא של צה"ל והאזרחית של הרשות, ובשטח C השליטה הביטחונית והאזרחית היא של ישראל. מדובר בחלוקה מורכבת ובעייתית, המביאה בפועל להתנגשויות ולסיכונים ביטחוניים רבים.

לסיכום

המציאות בשטחי יהודה והשומרון מאופיינת בחלוקה מורכבת לשלושה סוגי שטחים – A, B ו-C, כפי שנקבעה בהסכמי אוסלו כפתרון לבעיית הסכסוך הישראלי פלסטיני. שטח A נמצא בשליטה פלסטינית מלאה, שטח B בשליטה פלסטינית אזרחית וישראלית ביטחונית, ושטח C בשליטה ישראלית מלאה. הכניסה של ישראלים לשטחים A ו-B כפופה להסדרים ביטחוניים וברובה אסורה בהחלט, בעוד שבשטח C הכניסה חופשית יותר, אך עדיין נחשבת מסוכנת. המציאות בשטח מאופיינת בחיכוכים ובהתנגשויות, והחלוקה המורכבת מביאה לסיכונים ביטחוניים. בסופו של דבר, החלוקה המורכבת בשטחים מעידה על הקושי ליצור יציבות ושקט באזור. היא מחייבת התמודדות מתמדת עם אתגרים ביטחוניים ומנהליים, והיא חלק מרכזי בדיונים על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.