עסקים עושים בבית. הזוג מאחורי דפי כתום

לשיתוף הכתבה

גדליה בלום הגיע לארץ ישראל כמעט במקרה, כאן פגש את יהדותו ואת אלישבע אשתו. היום שניהם מנהלים יחד את דפי כתום במטרה לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. סיפור על אנשים שחיים את מה שהם מאמינים

לפני עשר שנים ישב גדליה בלום (41) בסלון ביתו שביישוב עלי וקרא את אחד מעיתוני הערב. לפתע צדה את עינו ידיעה חדשותית המדווחת על התארגנות אירופאית להטלת חרם על מוצרים המיוצרים ביש"ע. בלום חש מתוסכל. "שיגע אותי חוסר הצדק שבעניין. לא יכולתי להירגע מזה. הרגשתי שמדובר בפגיעה לא מוסרית באנשים שבסך הכול רוצים לחיות חיים נורמליים ויצרניים", הוא אומר "זה הרי כל כך לא הוגן. מדובר בפגיעה לא צודקת בפרנסה של אנשים מתוך כוונה חד משמעית לשבור את רוחם. החרם הזה ועוד רבים נוספים מהווים איום כלכלי מתמשך, והרגשתי שיותר אי אפשר לעצום עיניים ולשבת בחיבוק ידיים".

לפוצץ את החרם

בלום חש כי המצב מחייב תגובה, אולם לא היה לו שמץ של מושג מה בכוחו לעשות. הוא ישב מול המחשב במשך שעות ארוכות, וניסה למצוא את תשובת המשקל הראויה לאותם חרמות. "בהתחלה, כמו כולם, קראתי ורק התעצבנתי לעצמי. אבל במקום לעבור הלאה לעיסוקים האחרים שלי, החלטתי שאני מתמקד עכשיו רק בזה. חשבתי: 'אוקיי, כל העולם נגדנו ואני בסך הכל בן אדם אחד… אבל מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להשיב מלחמה?'. כשניתחתי יחד עם אשתי את המניעים של אותם מחרימים מכל העולם, היה לנו ברור שיש כאן ניסיון מכוון לגרום לדה לגיטימציה של המתיישבים. על ידי החרם הם שואפים להחליש את הכוח של המתנחלים הן מהבחינה הגשמית של פרנסה וכלכלה והן מהבחינה הרוחנית והמוראלית. ואם זה מה שהם רוצים לעשות, אז לנו אסור בשום אופן לתת לזה לקרות"

בלום היה נחוש בדעתו למצוא מענה הולם לאותם חרמות, ולא הרפה עד שהגה יחד עם רעייתו אלישבע הקמת אתר אינטרנטי שמאגד בתוכו אלפי בתי עסק ברחבי יהודה, שומרון, בנימין ובקעת הירדן. האתר החדש נקרא על ידם: 'דפי כתום' (על משקל 'דפי זהב') המרמז על קהל היעד. "המטרה שלנו היתה בראש ובראשונה לחזק את אותם מתיישבים שהמחרימים באופן ברור מעוניינים להחליש. חשבנו שאם בתוך ההתנחלויות נדאג אחד לשני, זה יקרין באופן טבעי גם כלפי חוץ וישדר בארץ ובעולם חוזק. ההנחה הבסיסית היתה שהחוסן שלנו כעם נובע מכך שבעלי משפחות שקבעו את ביתם באזורים הללו, יצליחו לנהל חיים נורמליים ולפרנס את עצמם בכבוד. רק במציאות כזו המחרימים לא יצליחו לשבור אותנו", מסביר בלום את המניע להקמת מדריך העסקים הווירטואלי המקיף של יש"ע.

ומהרעיון לשלב המעשה. בני הזוג בלום, שהינם בעלי רקע בתחומי העסקים והשיווק, עמלו במשך מספר חודשים על הקמתו של האתר החדש, כשמטרתם העיקרית היא "לפוצץ את החרם הקיים על מוצרים ישראליים", כהגדרתם. אט אט קרם האתר עור וגידים עד להשקתו הרשמית בכסלו תש"ע.

גדליה ואלישבע בלום

האתר התקבל בחום על ידי הקהילות המקומיות, שחיפשו עד כה דרך לחשיפה גדולה יותר בפני צרכנים פוטנציאליים. בנוסף, סייע האתר גם ליהודי העולם שביקשו לרכוש מוצרים ולקבל שירותים, כתמיכה אידיאולוגית וכלכלית בעסקים ביש"ע. "האמת שבהתחלה די הופתענו לגלות שלא היה בעבר שום אתר מסודר שריכז את כל העסקים ביו"ש", אומרת אלישבע. "זה הרי כל כך התבקש, שלא ברור לי איך לא חשבו על זה קודם", היא מחייכת.

התגובות היו נלהבות. "בעלי העסקים בירכו אותנו על הבמה שיצרנו עבורם. מצד שני, גם כל האנשים התומכים ביש"ע שמחו על האפשרות להשתמש בשירותם של אותם בעלי עסקים, ועל ידי כך לחזק ולתרום. לפני כמה חודשים, לדוגמה, התקשרה אליי אישה מחיפה שהיא יושבת ראש ועד עובדים באיזו חברה גדולה. היא סיפרה לי שקיבלה תקציב גדול למתנות חג לעובדים, ותוך כדי גלישה באינטרנט וחיפוש רעיון למתנה היא נכנסה במקרה ל'דפי כתום'. היא התלהבה מהרעיון שתוכל לחזק בכך את המתיישבים והתעקשה לקנות דווקא דרך העסקים מהאתר. זה מאוד שימח אותי", אומרת אלישבע.
בלום מוסיף כי ההבנה שכיום יותר ויותר אנשים משתמשים באינטרנט ככלי שימושי ברוב עסקאותיהם ורכישותיהם, מגבירה את הצורך בנוכחות של כלל העסקים מיש"ע ברשת. "היום הכל מתנהל בתוך העולם הווירטואלי. החיים של כולנו עוברים דרך האינטרנט, וכיום תקף יותר מתמיד הכלל 'אם אתה לא שם אתה לא קיים'. ככה זה עובד בעידן שלנו. אלו חוקי המשחק, וכדי להשתתף ולהיות חלק מההוויה הישראלית והעולמית אנחנו חייבים, אם נרצה ואם לא, להיות שם, בתוך העולם הווירטואלי. 'דפי כתום' נגיש לכולם. גם תושב תל אביב או כפר סבא שמחפש אינסטלטור או קבלן שיפוצים, יכול למצוא דרך האתר שלנו איש מקצוע אמין ולא פחות איכותי שהוא גם תושב יש"ע".

צ'יזבורגר עם מצות

בלום, המנהל מזה כשבע שנים יחד עם רעייתו אלישבע את 'דפי כתום', מדבר בהתלהבות רבה על ציונות וגאווה לאומית. מבחינתו האתר אינו משמש אך ורק מקור פרנסה עבור בני ביתו, אלא בראש ובראשונה מענה ציוני הולם. בהתחשב בבית בו צמח והתחנך, הדבר אינו מובן מאליו.
בלום נולד לפני 33 שנים למשפחה יהודית מתבוללת בשכונה קטנה בניו ג'רזי שבארצות הברית. יחד עם אחיו ואחותו הגדולים, הוא קיבל חינוך אמריקני מובהק. הישגיות והגשמה עצמית היו בביתו שם המשחק. "ידענו שאנחנו יהודים, אבל לא שום דבר מעבר", הוא מספר. "בבית שלי היתה מזוזה, לבנים עשו ברית מילה וערכנו ליל סדר בפסח. אבל בגלל שגם ההורים שלי גדלו בבתים שרחוקים מיהדות, אז אפילו אם הם רצו ללמד אותנו קצת יידישקייט, הם בעצמם היו בגדר תינוקות שנשבו והיו מנותקים מהדת היהודית. גדלנו כאמריקאים לכל דבר. אמנם ידעתי שאני יהודי ואפילו כהן, אבל לא היתה לזה שום משמעות בשבילי. זה לא דיבר אליי".

בלום מספר על חוויה מילדותו הממחישה את גודל הנתק מהמסורת היהודית: "כשהייתי בן חמש אמא לקחה אותנו בחג הפסח לארוחה במקדונלד'ס. הזמנו צ'יזבורגר והתחלנו לאכול להנאתנו, כשלפתע אמא שלפה מהתיק מצות והסבירה לנו שאסור לאכול את הלחמניות כי היום פסח. אז אומנם זרקנו את הלחמניות, אבל בשיא הטבעיות אכלנו בתיאבון בשר לא כשר מעורבב בגבינה בתוך המצות. אמא שלי לא שיערה שיש כאן משהו אבסורדי ולא נכון. יש לה נשמה יהודית גדולה, ובדרכה שלה היא ניסתה להעביר לנו שאנחנו יהודים", הוא אומר בחום.
בלום למד בבית הספר הציבורי האזורי. עד לבר מצווה, השתתף יחד עם חבריו היהודים מספר פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים בלימודי יהדות.

כשסיים את מבחני הבגרות, פנה לאוניברסיטת רוואן שבניו ג'רזי (Rowan University) והחל בלימודי פסיכולוגיה. באחד הימים נחשף למודעה קטנה המזמינה סטודנטים יהודים ל'טיול חינם בישראל'. "זו היתה נראית לי הזדמנות מצוינת להתאוורר קצת מהלימודים. לא ידעתי במה מדובר, אבל בכל זאת הרמתי טלפון כדי לשמוע קצת על הטיול". מהעבר השני של הקו ניסתה הפקידה לברר מדוע הסטודנט היהודי מעוניין להצטרף לנסיעה לארץ הקודש. מדובר היה במחזור ראשון של המיזם הציוני 'תגלית', שמטרתו להביא ארצה צעירים מהתפוצות הרחוקים מזהותם היהודית, לסיור חינוכי והיכרות ראשונית עם העם והמדינה. אלפי צעירים יהודים הגישו את מועמדותם לנסיעה. "עניתי לפקידה מה שהרגשתי באותו רגע. סיפרתי לה שסבתא שלי נסעה לישראל רק לאחר שמלאו לה שבעים, ומה שחקוק לי מאוד חזק בזיכרון זה משפט שהיא נהגה אחר כך לחזור ולומר: 'הטיול הזה לארץ ישראל שינה את חיי'. לא רציתי לחכות ולהגיע לגיל שבעים כדי לשנות את חיי. לא רציתי לפספס את האפשרות לבנות את החיים שלי כבר אז", הסביר בלום, ספק לפקידה ספק לעצמו. באותו שלב עדיין לא העלה בדעתו עד כמה ישנה טיול זה את חייו.

"משהו בתוכי משך אותי לארץ ישראל" גדליה בלום.

קריאה שניה מ'תגלית'

בלום שובץ בתוכנית 'לבנות ולהיבנות' בעיר צפת. הוא השתתף בסדנאות ללימוד ערכים יהודיים וציוניים, בשילוב עם התנדבות וטיולים. "הדגש היה לחוות את הארץ בשתי הרגליים ובעשר אצבעות. נגעתי בשאלות זהות שאף פעם לא העזתי לשאול את עצמי. 'מי אני? מה זה אומר שאני יהודי? האם יש לכך בכלל משמעות?'. הן היו שאלות מטלטלות בשבילי. סוף סוף נגעתי במהות. בימים הנותרים טיילתי בארץ ואפילו חפרתי במנהרות הכותל", הוא מספר בהתלהבות.

ארבעה עשר יום שהה בישראל, ולאחריהם שב לארצות הברית ללימודיו באוניברסיטה. הוא חשב שדבר לא השתנה בחייו. "אמנם הרגשתי בפנים משהו מיוחד ולא ברור כלפי ישראל, תחושה שאי אפשר להסביר במילים, אבל חזרתי הביתה ושקעתי בשגרה. נכנסתי למסלול החיים המוכר והרגיל, וחשבתי שהטיול לישראל נשאר בשבילי רק בגדר זיכרון נעים ורחוק". בלום סיים בהצלחה את לימודי הפסיכולוגיה, ואף נסע לסקוטלנד לשנת לימודים בנגרות. אחריה שב לניו ג'רזי ועסק בפסיכולוגיה ונגרות במקביל. בלום מעיד על התקופה כמהנה ביותר.

שלוש שנים לאחר אותו טיול לארץ הקודש, קיבל הצעה חדשה מפרויקט 'תגלית', בה נקראו בוגרי המחזור הראשון להצטרף לנסיעה נוספת לארץ. הימים היו ימי אינתיפאדה סוערים, והחשש בלב רבים מהסטודנטים גבר על רצונם לחזור על חוויית הנסיעה הראשונית. "החלטתי שאני בכל זאת משתתף בתוכנית ונוסע לארץ. כולם מסביבי אמרו לי שאני 'משוגע' כי אני מסכן את עצמי. ההורים שלי ניסו להניא אותי מהנסיעה, אבל משהו בתוכי משך אותי לישראל, למרות המצב הביטחוני".

מחשבות על אפשרות של עלייה ארצה החלו מנקרות בראשו. "התלבטתי עם עצמי האם אני באמת מרגיש חיבור לארץ, והחלטתי שמטרת הנסיעה הזו תהיה בירור פנימי האם אני באמת רוצה לחיות בישראל, או להמשיך בחיים המוכרים והנוחים שהיו לי עד אז בארצות הברית". בלום מתאר כיצד התיישב במושב המטוס בדרכו לישראל וחש בהתרגשות אדירה ובלתי נשלטת. "המנועים של המטוס עוד לא התחילו להתחמם, ואני כבר הרגשתי איך שמחה אדירה מציפה אותי. ממש כמו בן שחוזר הביתה אחרי תקופה ארוכה. הבנתי שמה שהרגשתי בכל התקופה האחרונה הוא אמיתי".

בלום החל בתכנון חייו החדשים. הוא ידע שהוא מעוניין להקדיש מזמנו ללימודי יהדות באופן יסודי. הוא נשאר בארץ למספר שבועות ואף מצא ישיבה מתאימה בה יוכל להתחיל בפרק החדש בחייו.

הוריו התנגדו בכל תוקף למהלך החדש של בנם, אך בלום היה שלם עם החלטתו. הוא עלה לישראל ולמד בישיבת 'דרכי נועם' בירושלים, המיועדת לבחורים אמריקאים. הוא קיבל על עצמו עול תורה ומצוות ובנה אט אט את חייו החדשים.

את רעייתו אלישבע הכיר בארץ. הוריה עלו אף הם לישראל מארצות הברית מטעמים ציוניים. היא בוגרת אולפנת קריית ארבע ותושבת אפרת. הם נישאו וקבעו את ביתם תחילה בשכונת נחלאות הירושלמית, ואחר כך ביישוב עלי שבבנימין. לזוג שישה ילדים: יערה (13), תפארת (11), נצח (10), כלילה (7), ציון (4) ונחלי (4 חד').

משפחת בלום – גדליה, אלישבע והילדים

מחויבים לערבות הדדית

עבור בני הזוג בלום, 'דפי כתום' הינו מפעל חיים. "לפני כמה זמן יצר איתנו קשר תושב חדרה", מספרת אלישבע. "הוא אמר שהוא משפץ את הבית, ומחפש עובד אלומיניום מקצועי שהוא דווקא יהודי תושב יש"ע. אני קישרתי בינו ובין אחד מבעלי העסקים באתר. זו הרגשה נפלאה שאני יכולה לסייע".

כאמור, האתר קם במטרה לסייע בצמיחה וחיזוק כלכלי ביש"ע באמצעות הגברת חשיפתם של המוצרים והשירותים בתוך היישובים. "ביש"ע פועלים אלפי בתי עסק המציעים מגוון רחב של שירותים, אבל כתוצאה מהחרמות נקלעו הרבה עסקים לקשיים כלכליים. נכון, התמיכה המוראלית בעסקים אלו היא מאוד חשובה, אבל צריך להבין שהרבה יותר חשוב להיעזר בפועל במגוון השירותים המוצעים ברחבי יש"ע. זוהי למעשה הדרך היעילה ביותר להבטיח את המשך קיומם של העסקים האלו", מדגיש בלום ומבהיר כי: "אנשי היישובים שלנו הם אנשים טובים שעובדים קשה לפרנסתם. הם בעלי עסקים עם הרבה רצון טוב שנותנים שירות אישי ומקצועי, אבל במציאות המורכבת הזו הם מתקשים למצות את הפוטנציאל שלהם. אם תושבי היישובים עולים לדוגמה לירושלים כדי לקנות בגדים במקום לחפש בקרבת מקום, או מזמינים מתקין מזגנים ממרכז הארץ במקום לקרוא למתקין מקצועי שגר פה ליד, הם יורים לעצמם ברגל. יש לנו עסקים איכותיים מסביבנו, אז למה לא שלא נדאג לחזק אחד את השני?" שואל גדליה בחוסר השלמה.

עוד הוא מציין כי גם העסקים של מגורשי גוש קטיף מפורסמים באתר. "כל תושב הגוש לשעבר רשאי לפרסם אצלנו באתר גם אם הוא לא גר כיום ברחבי יהודה ושומרון".
בימים אלו עמלים בני הזוג על פיתוח 'לשכת המסחר הראשונה של יהודה ושומרון', שאמורה להוות מרכז עסקי לכלל העסקים מיהודה ושומרון.

"האסוציאציה של יש"ע בקרב הישראלי הממוצע היא: מקום בעייתי מעבר להרי האופל, אזור מסוכן ואלים", מוסיפה אלישבע. "באמצעות 'לשכת המסחר יהיה אפשר להיחשף לחיים האמיתיים והשוקקים של 'המתנחלים'. אנחנו מעוניינים שאותו ישראלי ממוצע ייפגש עם בעל מקצוע 'מתנחל' ויגלה שמדובר בסופו של דבר בבן אדם".

הקשר שיצרו גדליה ואלישבע עם אלפי בעלי עסקים ברחבי יש"ע, הוביל אותם לתובנות רבות לגבי מידת נחישותם של תושבי יש"ע. "מדובר במלח הארץ, אנשים אידיאליסטים, מוכשרים ואנשי מקצוע מעולים שמעוניינים להביא פרנסה בכבוד הביתה. למרות הקשיים המרובים הם לא נשברים, וזה מעורר הערכה", מציינת אלישבע. "כל אחד מאיתנו צריך לגלות יותר סולידריות חברתית וערבות הדדית, ולהשתדל לקנות כמה שיותר מוצרים מבתי העסק האלו. נשמח אם תושבי ישראל ישתמשו באתר כמקור חיפוש מידע של מגוון השירותים והמוצרים המוצעים בו. חשוב להמשיך ולתמוך דווקא בעסקים האלו, בטח ובטח לאור החרם המוטל נגדם במקומות שונים בארץ ובעולם".

מצטרפים ל'דפי כתום'

חרמות על סחורות ועסקים מיו"ש מצד מדינות אירופאיות, כמו גם הרשות הפלשתינית, זכו לכינוי 'טרור כלכלי' וגררו קריאות לממשלת ישראל לנקוט נגדם ביד קשה, כפי שהיא פועלת נגד סוגי הטרור האחרים. במקביל, מתגברת הקריאה לעודד ביתר-שאת רכישת מוצרים מתוצרת 'כחול-לבן' בכלל, וממוצרי יש"ע בפרט.

למאגר העסקים של יש"ע הכנסו לאתר דפי כתום: www.dkatom.co.il

אהבתם את הכתבה?
הרשמו כאן לקבלת עדכונים וכתבות חדשות