שיירת הל"ה

22/08/2024

לשיתוף הכתבה

הסיפור של שיירת הל"ה הוא אחד מהסיפורים ההרואיים והקשים בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. זהו סיפורם של 40 לוחמים במחלקה אחת, שהפכו לאחד האתוסים החשובים ביותר של מלחמת העצמאות של מדינת ישראל. הסיפור של מחלקת הל"ה הוא סמל למסירות, הקרבה ורעות, והוא נצרב בזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל כפרק חשוב במאבק על הקמת המדינה. בואו נדבר על שיירת הל"ה, ואת החשיבות של הסיפור שלהם להיסטוריה של העם היהודי בכלל ולמלחמת העצמאות בפרט.

מהי מחלקת הל"ה?

מחלקת הל"ה, שכונתה גם מחלקת ההר, הייתה יחידה צבאית שכללה 35 לוחמים, 20 מתוכם היו שייכים לפלמ"ח של ארגון ההגנה, ו-15 מתנדבי חי"ש (שהיה ארגון צבאי חשאי של ההגנה) ואנשי חטיבת עציוני, שגם הם היו חלק מהכוח הצבאי של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי. ל"ה בגימטריה מסמל את המספר שלושים וחמש, המתאר את מספר הלוחמים שהשתתפו במשימת ההגנה והתגבור של גוש עציון המנותק, אותו מסמל האלון הבודד, ונפלו בקרב. מחלקת הל"ה הייתה חלק ממאמץ כולל לחזק יישובים יהודיים מבודדים (ובעיקר יישוב גוש עציון) ולהגן עליהם, כיוון שהיו נתונים להתקפות מצד כוחות ערביים בתקופת המאבק על הקמת המדינה בעת מלחמת העצמאות.

רקע היסטורי

בינואר 1948, היישוב היהודי בארץ ישראל היה במצור ובמאבק שלא נגמר על הישרדותו אל מול כוחות ערביים מיישובי חברון ובית לחם, אשר מנו באזור ה-60 אלף איש. אחת הנקודות הקריטיות הייתה הדרך לירושלים מהיישוב, שהייתה נתונה להתקפות חוזרות ונשנות מצד הכוחות הערביים, כיוון שהיא הייתה דרך אסטרטגית חשובה לכוחות הערביים וגם לכוחות היהודים להעברת נשק וכוחות לירושלים הערבית. גוש עציון, שהיה יישוב יהודי מדרום לירושלים, היה מנותק ומאוים על ידי כוחות אלו, ולכן אנשיו לא יכלו לברוח בקלות. השיירות שהובילו אספקה ונשק לגוש עציון היו חיוניות להישרדות היישוב.

חשיבות הדרך לירושלים

הדרך לירושלים הייתה דרך אסטרטגית ליישוב היהודי וגם לכוחות הערביים שחיו באזור במלחמת העצמאות. הדרך הייתה עורק חשוב והיחיד שחיבר בין יישובי גוש עציון לירושלים, והקשר והאספקה לירושלים היו חלק מהותי מהמאבק על הקמת המדינה והבטחת הישרדותה של האוכלוסייה היהודית ביישובי גוש עציון. זוהי הסיבה ששליטה על הדרך הייתה קריטית הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית. ירושלים הייתה סמל של הרצון היהודי להתקיים ולהקים מדינה ריבונית בארץ ישראל, אך לירושלים קיים גם חלק ערבי, ועל כן הכוחות הערביים השתמשו בדרך לירושלים כעורק להעברת אספקה של נשקים וכוחות תגבורת.

המטרה של שיירת הל"ה

המטרה של שיירת הל"ה הייתה להעביר אספקה דחופה ותגבורת כולל נשק ותחמושת לגוש עציון הנצור. המחלקה הוקמה במטרה לבצע את המשימה המסוכנת הזו, שהייתה חיונית להמשך קיומו של היישוב בגוש עציון ולהגנת תושביו. מעבר לכך, השיירה נועדה להראות לכוחות הערביים שהיישוב היהודי אינו נכנע, למרות המצור על הכביש היחיד המוביל מגוש עציון לירושלים, ושומר על נוכחותו ועמידתו בגבורה גם במצבים קשים.

הרכב הכוח

שיירת הל"ה הורכבה מ-35 לוחמים אמיצים, ביניהם אנשי פלמ"ח ולוחמי חי"ש ההגנה. הכוח נבחר בקפידה וכלל לוחמים ומתנדבים מיומנים שהיו מוכנים להקריב את חייהם למען הצלחת המשימה והגנת היישוב היהודי בגוש עציון.

המסע של שיירת הל"ה

הניסיון הראשון

הניסיון הראשון לצאת לדרך נעשה ב-14 בינואר 1948. בהתחלה 40 אנשים היו אמורים לצאת למשימה, אך בסוף יצאו רק 38 במספר כי לשני לוחמים לא היו נשקים. השיירה יצאה ברכב משוריין שבדרך נתקל במחסום אבנים, מה שגרם לשיירה לשנות את המסלול ולרדת לערוץ הנחל. הדרך התארכה ובשלב מסוים הם שמעו יריות סביבם, מה שגרם להם לחשוש שהתגלו ועל כן הם חזרו על עקבותיהם.

הניסיון השני

יום למוחרת ב-15 בינואר 1948, יצאה השיירה למסעה השני והגורלי. הלוחמים יצאו מהבסיס בבית הכרם להר טוב במשאית, ממנו ימשיכו הליכה רגלית במסלול הררי של 26 קילומטר בשעות הלילה, במטרה להימנע מהתקלות עם כוחות אויב ולהגיע לגוש עציון עם עלות השחר. המסע היה קשה ומפרך, והלוחמים נאלצו להתמודד עם תנאי שטח קשים ועם הסיכון התמידי של התקפה מצד כוחות ערביים. בתחילת הדרך אחד החיילים נקע את רגלו והוא חזר להר טוב עם שני חיילים נוספים, ונותרו 35 חיילים שעשו את דרכם.

הקרב בגוש עציון

מעדויות שונות וחקירת הזירה נודע כי באזור השעה 14:30 השיירה נתקלה בכוחות ערביים גדולים שהיו בסביבתה, בעת שעלתה לגבעת הקרב 573 שנמצאת ברכס הסנסן. חלק מהלוחמים נורו בגבם בעת העלייה על ידי כוחות ערביים שכיתרו את הגבעה, וחלק היו כמטרות לצלפים מגבעה צפונית. לאחר קרב ממושך ועקוב מדם שנמשך כארבע שעות, שבהן חלק מהלוחמים הצליחו למנוע הסתערות של הכוחות הערביים לגבעה, כל 35 הלוחמים נפלו בקרב. הקרב בגוש עציון הפך לסמל של גבורה והקרבה, והלוחמים זכו להערצה ולהנצחה בזכות מעשיהם האמיצים. הקרב הדגיש את החשיבות של הקרבה אישית למען המטרה הכללית, והראה את עמידת הלוחמים היהודיים במבחנים הקשים ביותר.

הנצחת הל"ה

סיפורם של הל"ה זכה להנצחה רחבה בישראל. גופותיהם הובאו למנוחות בהר הרצל על ידי הרב שלמה גורן, ומדי שנה ביום הזיכרון נערכים טקסים לזכרם, וסיפורם נלמד בבתי הספר ובתוכניות חינוך ברחבי הארץ. אתרי הנצחה הוקמו בגוש עציון ובגבעת הקרב, שאליהם תוכלו להגיע באמצעות הסעות מגוש עציון, ואם תבחרו להתארח בצימרים בגוש עציון זוהי נקודה שכדאי לכם לבקר בה במהלך הטיול. ההנצחה כוללת גם פרסומים, סרטים תיעודיים וספרים, המתארים את סיפור הל"ה ואת תרומתם החשובה למאבק על הקמת המדינה.

לסיכום

שיירת הל"ה מסמלת את רוח ההקרבה והמסירות של הלוחמים היהודיים בתקופת מלחמת העצמאות. סיפורם הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית ומהמאבק על הקמת המדינה. הזיכרון של הל"ה מחזק את הרוח הלאומית ומעורר השראה להמשך ההגנה על הארץ והיישוב היהודי. הקרב בגוש עציון והנפילה של הל"ה הם עדות לרוח הלחימה, האומץ והנחישות של הלוחמים, והם יישארו חקוקים בזיכרון הלאומי לדורות הבאים.