מאורעות תרפ"ט

לשיתוף הכתבה

מאורעות (או פרעות) תרפ"ט היו סדרה של מעשי אלימות שפרצו בשנת 1929 בין יהודים לערבים בארץ ישראל המנדטורית. המאורעות היו נקודת מפנה בהיסטוריה הישראלית והפלסטינית, והשפעתם ניכרת עד היום על הפוליטיקה במדינה. הפרעות הביאו למותם של עשרות יהודים וערבים, לפגיעה קשה בקהילות יהודיות רבות ולהגברת המתחים הלאומיים באזור. במאמר זה נדבר על האירועים שהתרחשו, על הסיבות למאורעות ועל התרחשותן בכל הארץ, ונציין את ההשלכות ארוכות הטווח של החלק הזה בהיסטוריה.

מהם מאורעות תרפ"ט?

מאורעות תרפ"ט התרחשו באוגוסט 1929. הם החלו בירושלים והתפשטו לערים נוספות בארץ ישראל. מאורעות אלו החלו בתור תגובת יושבי הארץ היהודים והערבים נגד המשטר הבריטי, שהפכו לפעולות אלימות שונות של שני הצדדים זה נגד זה. הם כללו מעשי אלימות קשים, פוגרומים והתקפות על קהילות יהודיות מצד ערבים, וגם תגובות אלימות מצד יהודים כלפי הערבים. הפרעות התחילו בעקבות עימותים בכותל המערבי בליל יום כיפור, בגלל איסור על היהודים מימי השלטון העות'מאני להציב ברחבת הכותל כיסא או פרגוד שישמש מחיצה. הקהילה היהודית פנתה לממשלת המנדט הבריטי לביטול איסור המחיצה, ואילו הערבים ראו בכך ניסיון להשתלט על הר הבית והחלו להתגרות ביהודים. באירועים נהרגו 133 יהודים ו-116 ערבים, רבים נפצעו, ומספר ישובים בארץ ננטשו ונחרבו. המאורעות עוררו תגובות רבות בעולם והובילו להתערבות של כוחות המנדט הבריטי כדי להשיב את הסדר.

הסיבות למאורעות תרפ"ט

באותה התקופה נחלש מעמדו של המופתי של ירושלים, חג' אמין אל-חוסייני, בעיקר בשל היריבות העזה בקרב ערביי ארץ ישראל, שהגיעה לשיאה בניצחון האופוזיציה הנשאשיבית (משפחת א- נשאשיבי) בבחירות לעיריית ירושלים. בעקבות כך, חוסייני הקצין את דעותיו ופנה להסתה אנטי-ציונית כדי לזכות מחדש בתמיכת הציבור, תוך גיוס תשומת ליבם של מיליוני מוסלמים למקומות הקדושים ולמאבקם של ערביי ארץ ישראל. כמו כן, לאחר המשבר הכלכלי החריף של 1926–1927, שממנו התאושש בעיקר היישוב היהודי בעזרת עבודות ציבוריות שאורגנו על ידי המנדט הבריטי וקליטת עובדים במפעלים ציבוריים, גברו תחושות הכישלון ברחוב הערבי לנוכח קניין האדמות והעלייה היהודית. באותה תקופה הנציב העליון ג'ון צ'נסלור שהה בלונדון, ובהיעדרו מונה הארי לוק, שהיה פרו-ערבי, והכוחות העומדים לרשותו היו מועטים. רק לאחר פרוץ המאורעות ב-24 באוגוסט הגיעו תגבורות גדולות של חיילים בריטים שהוטסו ממצרים. גם ראשי היישוב היהודי שהו באותה עת בקונגרס הציוני בציריך, וארגון ההגנה היה עדיין חלש יחסית, עם תקציבים מועטים וכלי נשק ישנים, בשל השקט ששרר בארץ לאורך שנות קיומו והמשבר הכלכלי.

פרעות תרפ"ט בחברון – טבח חברון

אחד האירועים הקשים והבולטים במאורעות תרפ"ט היה טבח חברון. ב-24 באוגוסט 1929, התקבצו ערבים חמושים בחברון והחלו לתקוף את הקהילה היהודית בעיר. במהלך הטבח נרצחו 67 יהודים, רבים מהם תלמידי ישיבות. הקהילה היהודית בחברון, שבה נמצא קבר ישי ורות ואליה עולים לרגל כיום לשבת חיי שרה, הייתה אחת מהקהילות היהודיות הוותיקות ביותר בארץ ישראל, והטבח זעזע את היישוב היהודי ואת העולם היהודי כולו. בעקבות הטבח, הקהילה היהודית בחברון פונתה כמעט לחלוטין, ורק לאחר מלחמת ששת הימים חזרו יהודים להתיישב בעיר, והיום אפשר להגיע לביקור במרכז המבקרים חברון.

מאורעות תרפ"ט בצפת

צפת, כמו חברון, הייתה עיר בעלת קהילה יהודית ותיקה שסבלה קשות במהלך מאורעות תרפ"ט. ב-29 באוגוסט 1929 פרצו בעיר מהומות קשות שבמהלכן נרצחו 18 יהודים ו-80 נפצעו. בתים רבים נבזזו ונשרפו, והקהילה היהודית בצפת נאלצה להתמודד עם הרס רב ואובדן חיים. גם כאן, כמו בחברון, נדרשה התערבות כוחות המנדט הבריטי להשבת הסדר ולמניעת הידרדרות נוספת במצב.

מאורעות תרפ"ט בשאר הארץ

מעבר לחברון וצפת, מאורעות תרפ"ט השפיעו גם על קהילות יהודיות נוספות ברחבי הארץ, ביניהן ירושלים, תל אביב, חיפה וערים וכפרים נוספים שכיום הם מוקדי תיירות ביהודה ושומרון. הפרעות כללו התקפות על יהודים ורכושם, הצתות ופגיעות פיזיות. גם באזורים אלו נדרשה התערבות של כוחות המנדט הבריטי להשבת הסדר ולהפסקת האלימות. ההתקפות גרמו לפגיעה קשה בתחושת הביטחון של הקהילות היהודיות, ולהגברת המתיחות והעוינות בין יהודים לערבים ברחבי הארץ.

תוצאות מאורעות תרפ"ט

לתוצאות של מאורעות תרפ"ט היו השפעות רחבות ועמוקות על היישוב היהודי בארץ ישראל. המכות הכבדות שספגו הקהילות היהודיות הביאו לתחושת חוסר ביטחון ולקריאה להגנה עצמית מאורגנת. בעקבות המאורעות הוקמה ההגנה, ארגון הביטחון של היישוב היהודי, אשר לימים הפך לצה"ל. המאורעות השפיעו גם על מדיניות העלייה של המנדט הבריטי, שהקשיח את תנאי ההגירה ליהודים. המתיחות והעוינות שנוצרו בין יהודים לערבים במהלך המאורעות הובילו לעיצוב היחסים בין הקבוצות בשנים שלאחר מכן, והיו בין הגורמים שהובילו לפרוץ המרד הערבי הגדול בשנות ה-30.

לסיכום

מאורעות תרפ"ט היו תקופה של זעזוע ואלימות, שהשפיעה עמוקות על היישוב היהודי בארץ ישראל. האירועים הקשים, שכללו את טבח חברון, מהומות בצפת ובשאר הארץ, והשלכותיהם הרחבות על הביטחון והמדיניות, עיצבו את ההיסטוריה הישראלית והפלסטינית ולימים את הפוליטיקה במדינה. המאורעות תרמו לגיבוש מדיניות ההגנה והעלייה של היישוב היהודי וליצירת הארגונים שעמדו בבסיס כוח המגן העברי.