"היי, צלם, מה זה המטריה הזו? יורד גשם?"

מי מאיתנו לא שמע את השאלה הזו לפחות פעם אחת במהלך הצילומים?

- "זו אחת מהדרכים שלי להרשים את הלקוחות, ולהפגין מקצועיות" אני עונה בד"כ... 

אבל מה זה באמת?

לפני שנים נתקלתי במשפט ששבה את ליבי, בכך שמבחינתי, תימצת במדוייק את כל תורת הצילום, את מהות העבודה שלי והפך למוטו מבחינתי:

"האור, מיכחולו של הצלם..."

האור הוא ההבדל בין יום ללילה, כפשוטו. שליטה בתאורה, ושימוש נכון באור ובכל הקשור אליו, מעניקים לנו הצלמים מקום להתבטא ויכולת ליצור.

הרי לפניכם קמצוץ התורה על רגל אחת.

מקור האור הטבעי העיקרי שלנו זו השמש. היא ענקית, ועוצמתה חזקה. אבל מצד שני, היא רחוקה מאוד. מבחינתנו, גודלה הפיזי הוא לא יותר מאשר נקודה רחוקה. משמעות הדבר היא, שהצל אותו היא מטילה מתקבל חד, ובעל פער (קונטרסט) גדול בין האזור המואר לחשוך. ובמילים שלנו - "אור קשה" . המואר, מאוד מואר. החשוך חשוך מאוד. כשאור כזה נופל על בית ישן, ומדגיש את הטקסטורה הנפלאה של קיר מתפורר מהמאה ה 18, זה נראה נהדר. כשזה נופל על הפנים שלנו, ומדגיש כל פצעון ופגם נסתר בעור, זה כבר פחות נפלא. 

כאשר השמיים מעוננים, האור המגיע אלינו הוא "אור רך". נעים, מלטף. הקיר מהדוגמא הקודמת נראה לפתע משעמם. אבל הפנים שלנו נראות לפתע חלקות ונעימות, וכל החצ'קונים כמעט ונעלמו. מה קרה פה?

מה שקרה זה שמקור האור הפך מנקודתי לגדול. האור התפזר לו על ידי העננים, וגדל כך שלמעשה - במקום להגיע מנקודה קטנה ורחוקה (השמש) היוצרת צללים ארוכים, קונטרסט, וחושפת טקסטורה ומקצינה אותה, למקור אור ענק (העננים) ה"עוטף" את הנושא מכמה צדדים, מחליש את הצללים, ומעניק תאורה עדינה ומחמיאה לדברים מסויימים (ומשעממת לדברים אחרים...).

אם ניקח את 2 מקורות האור הטיבעיים הללו - שמש, ועננים, ונקביל אותם לתאורה מלאכותית, נקבל את המבזק (פלש בלע"ז) המדמה את השמש, ואת המטריה, שהיא הענן של הפלש...

כלומר - כל מקור אור קטן, יתן תאורה "קשה" , מקור אור גדול יתן תאורה יותר "רכה" .

אם נשים לב, נגלה זאת סביבנו בכל מקום. נורת הלהט במקלחת, הניאון במסדרון, תאורת רחוב, כל תאורה נותנת את איכות האור המיוחדת לה, אולם גודלה יצור את ההבחנה בין "קשה" ל"רך". 

תפקידנו כצלמים להשתמש נכון במקור האור, ולהתאימו ככל שניתן לנושא אותו אנו מצלמים. 

ופה נכנסת המטריה המדוברת...

מטרת המטריה היא להגדיל את מקור האור, כך שהאור הנופל על פני המצולמים יהיה רך ונעים, ולא תאורה ישירה, קשה, ולא מחמיאה. 

צלם נבון מבין, ויצירתי, ישכיל להתאים תאורה נכונה ומתאימה לכל מצב, ולקבל תוצאה מעניינת ויצירתית, ואם הוא גם צלם איכפתי ומתחשב - אז גם מחמיאה...

כאשר אני מוזמן לצלם אירוע, נקודת המוצא שלי היא שהלקוח משלם ע"מ שאעשה הכל שהוא יצא הכי קרוב למושלם מבחינתו. כיון שכך, עלי לדאוג שבמסגרת הכלים העומדים לרשותי, ובמסגרת יכולת התמרון הקיימת בלו"ז האירוע, אצליח להגיע למצב בו אהיה מסוגל להיות ישר עם עצמי ולייצר את התאורה המתאימה ביותר במסגרת הקיימת. אחת הדרכים היא ליצור תאורה ניידת ההולכת איתי לכל מקום. ה"סנשו פנשו" שלי, נושא הכלים המצוייד בתאורה ניידת וקלילה, שתפקידו להאיר את הנושא אותו אני מצלם. זו ההשקעה הבסיסית והמינימלית עליה אנסה לא לוותר, והיא נותנת לי תאורה מבוקרת ויפה, המשדרגת כל צילום. אז בפעם הבאה שתתקלו בנושא כליי הנושא בגאון עמוד שלראשו מוצמדת מטריה, זיכרו לברך אותו ב"ערב טוב סנשו פנשו".

(https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%A6%27%D7%95_%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%94).


ברוך גרינברג

x עסקים קופונים TV מאמרים שירותים צור קשר