להוציא את הילד שבך… גיבוש של שוקולד!

עירית ברנשטיין מעבירה סדנאות חווייתיות ומגבשות לקבוצות מכל הסוגים, ולשם כך היא משתמשת במתוק המענג הזה.

חווייה וגיבוש

"רוב האנשים בקבוצה ישבו בהתחלה שלובי ידיים וידעתי שכאן אצטרך לעבוד קשה.
ידיים משולבות הם סימן לזה שאנשים לא כל כך מבינים מה רוצים מהם ולא מוכנים לעבוד. שינסתי את מותני והתחלתי בעבודה" מספרת בחיוך השוקולטריית עירית ברנשטיין.
זו הייתה סדנה שהועברה לקבוצת בנקאים מבני ברק. היו שם חילונים, שומרי מסורת ואפילו חרדים ונשים עטויות פאות. התפקיד של עירית היה לשבור את הקרח ולהוציא מהאנשים המבוגרים האלה את הילד שבהם. כאשר ניחוח השוקולד המשכר היה באוויר, הפנים של הסובבים היו מנוקדים בנגיעות שוקולד מתוקות, וכולם עבדו בסדנה עירית נעצרה רגע לחייך לעצמה בסיפוק. היא ידעה שעכשיו הקבוצה הזו תתפקד אחרת לגמרי בבנק. היא תתפקד מתוך חוויה משותפת ומתוך גיבוש, כשבאמתחתם העובדים החרוצים הללו משמרים חוויה משותפת של עבודה שמאחדת ויוצרת זיכרון כיפי ומתוק בין אם מדובר בהייטקיסטים, בנקאים, חיילים או ילדים.

השוקולד ככלי

עירית, שגילתה את השוקולד, את קסמו ואת התכונות המופלאות שלו בהקשר חברתי, הייתה בעברה שוטרת. היום היא מברכת על הצעד שעשתה ששינה את חייה ובכך גם עוזר לאנשים רבים בדרך המשלבת עבודה, טעם וחוויה. "השוקולד הוא החומר האולטימטיבי" היא מסבירה. "הוא עובד על הרווח שבין הילדותי, בין סיפורי עמי ותמי להקשרים זוגיים. השוקולד עובד על כל החושים בעת העבודה איתו. כאשר אני מגיעה למשרד מסוים לעבודת סדנה עם אחת המחלקות אני ישר מתחילה עם שוקולד מותך. הריח המושלם שמתפשט במשרד הוא מופלא ומגרה וכולם מפסיקים לעבוד ומתים מקנאה. מדובר גם בחוש הראיה – הרי אין כמו שוקולד נוזלי כדי לעורר את כל בלוטות הטעם.
וכמובן יש את חוש המישוש, והעבודה בשוקולד בכל הצורות שיש – מותך, בעוגיות, במשקה, בבצק ועוד".

זיכרון מתוק

"זיכרונות הם אחד הדברים שמגבשים קבוצה" מסבירה עירית. "החברים טובים שלי הם החברה מהצופים. איתם הלכתי בנקיקים נסתרים, איתם ישנתי,איתם חוויתי רגעים מופלאים של צחוק ובכי ואינטראקציה חברתית מגבשת. הזיכרון הזה מקשר אותי לכל החברים הללו. סדנת השוקולד יוצרת זיכרון משותף. גם אחרי שנה ושנתיים העובדים עדיין מעלים זיכרונות מסדנת השוקולד שלי" היא אומרת.
הריח עובד במוח על הזיכרונות הטובים. אם הלכתם בצעירותכם לבית הסבתא או לשכנה והיה שם ריח טוב הזיכרון שיישאר הוא זיכרון חיובי.
עירית נוגעת בסדנאותיה במעוזות של הזיכרונות הטובים במוח.

איך זה עובד?

האמת, עירית עובדת קשה מאד בסדנאות שלה. היא מעבירה ממש סטנד אפ ואפילו משתמשת בבדיחות מהבית הפולני שלה. כבר יצא לה שסיפרה פעם סיפור אמיתי על איך שכאשר רצתה להתחיל לעבוד עם השוקולד היא הייתה זקוקה למשטחי שיש ארוכים ואמא שלה אמרה לה: "עיריתי מה הבעיה תלכי לבית הקברות הקרוב ותבקשי שם מהעובדים שאריות שיש, הרי יש להם כל כך הרבה!" בסדנה של עירית יש תחנות שונות ועושים הרבה דברים משוקולד.
עירית מעניקה מתכונים של הדברים הטעימים שהיא וחברי הקבוצה מכינים ביחד כי הרי העניין כאן הוא החוויה וההנאה, וברגע שאנשים לוקחים את המתכון ומנסים בבית הם נזכרים בזיכרון המתוק ונהנים יותר מהמנות שהכינו. במהלך הסדנה גם אוכלים משהו מלוח כדי לשבור את רמת הסוכר בדם. בסדנה מורחים שוקולד, מציירים עם שוקולד, מכינים עוגיות שוקולד נימוחות שמכונות 'רעידת אדמה' ומסיימים בחיוך של שוקולד מאוזן לאוזן.

עכשיו סגרו את העיניים ותדמיינו שוקולד נמס ניגר, ורוצו לנגוס במתוק הנהדר הזה שעירית כל כך מפליאה להשתמש בו ככלי עבודה חברתי, מגבש ומאחד.
כי ביננו, הרי ברור ששוקולד הוא החומר המושלם לעבודה!

פורסם במגזין 'מבשלים'

אהבתם את הכתבה?
הרשמו כאן לקבלת עדכונים וכתבות חדשות